Joe Louis Walker

ג’ו לואיס ווקר, חבר כבוד ב’היכל התהילה של הבלוז’ ומועמד לגראמי על אלבומו משנת 2017, חוגג בימים אלו קריירה של מעל ליובל שנים. האלבום האחרון שלו “כל אחד רוצה חתיכה” מזקק את המורשת שלו כלפיד פורה של ז’אנר הבלוז ואף זיכה אותו במועמדות לפרס הגראמי על ‘אלבום בלוז העדכני הטוב היותר’. במבט לאחור על ההיסטוריה העשירה שלו, ווקר מסכם, “הייתי רוצה להיות ידוע על אמינותי ונאמנותי, לאורך כל חיי, למוזיקה שלי בפרט ולבלוז בכלל. לפעמים אני מרגיש שלמדתי יותר מהכישלונות שלי, מאשר מההצלחה שלי, אבל זה חיזק אותי ואיפשר לי להיות הרפתקני יותר, ועזר לי לפתח את הסגנון שלי. הייתי רוצה לחשוב שכשמישהו מקשיב לאחד האלבומים שלי, הם יכירו את הצליל ומיד יזהו ‘זה ג’ו לואיס ווקר'”.

ג‘ו מגיע ארצה בעקבות קשר ישראלי מיוחד במינו, חברו ושותפו האמנות גיסטריסט הבלוז הישראלי, אנדי ווטס, שניגן והקליט עימו בעבר, מוציא בימים אלו אלבום סולו חדש, בשם ‘Blues on Fire’ בו מככב לואיס ווקר בשיר הנושא של האלבום והשניים יתאחדו בהופעתו של ג‘ו לביצוע משותף של השיר החדש, עם להקת הליווי: אנדי ווטס – גיטרה, אייל קליין – קלידים, עמוס ספרינגר – בס, דני לוי – תופים.

כגיטריסט וירטואוזי, זמר ייחודי וכותב שירים פורה, הוא סייר רבות לאורך כל הקריירה שלו, הופיע בפסטיבלי המוזיקה המפורסמים בעולם, וזכה בלגיון של אוהדים מסורים. אלבום הבכורה של ווקר, 1986, “קר הוא הלילה”, סימן ​​את הגעתו לזירת הבלוז בסטייל, והאלבומים הבאים אחריו המשיכו לבסס את ווקר כאחת הדמויות הבלוז המובילות בסצינה.

ווקר נולד ב-25 בדצמבר 1949 בסן פרנסיסקו, בגיל 14, הוא החל לנגן על הגיטרה. רק שנתיים לאחר מכן, הוא כבר נעשה לדמות מוכרת בסצנת המוסיקה של אזור המפרץ (Bay Area) , כנגן בלוז שמתנסה מפעם לפעם עם רוק פסיכדלי. במשך זמן מה, הוא חלק דירה עם מייק בלומפילד, שהציג אותו לג’ימי הנדריקס ולגראטפול דד. ווקר אפילו ‘עלה לרגל’ לשיקגו כדי לבדוק את סצינת הבלוז שם. בשנת 1975, כשהוא כבר שחוק בבלוז, ווקר פנה אל אלוהי ושר במשך העשור הבא עם קבוצת הגוספל, ‘קורינתיים הרוחניים’, כאשר ההרכב הופיע בשנת 1985 בפסטיבל הג’אז והמורשת בניו אורלינס, ווקר קיבל השראה וחזר לחיק שורשיו הבלוזיים. הוא הרכיב את ‘מדברי הבוס’ (Boss Talkers), ובמהלך שנות ה -90 התמזגו רבים מהסגנונות מהם הושפע: הגוספל, הג’אז, הנשמה, הF‘אנק והרוק עם רגישויותיו השונות וסגנונו הבלוזי המובהק בסדרת אלבומים. אלבומים אלה כוללים שיתופי פעולה של ווקר עם קבוצה מגוונת של אמנים מהשורה הראשונה:
Branford Marsalis, James Cotton, Tower of Power, Bonnie Raitt, Buddy Guy, Taj Mahal, Ike Turner ו-Clarence “Gatemouth” Brown.

ב–NPR Music (רשת הרדיו הציבורית של ארצות הברית) כינו את ווקר “סמל אגדי לדחיקת הגבולות של הבלוז המודרני”, והוא כבר מוגדר בימינו בעולם הבלוז כאגדה חיה. עם זאת, בשלב זה של חייו, ווקר משתף  “אני באמת רוצה לעורר מוזיקאים צעירים להמשיך במורשת של הבלוז. אבל תנגנו בדרך של עצמכם. אל תפחדו לערבב ולרענן. אין נכון או לא נכון. תנגנו כמו שאתם רוצים להביע את עצמכם. ומעל הכל, תהנו!”